להקת האינדי העממית של אלכס צ’רץ ‘הפילה בשקט את האלבום הראשון שלהם מזה 6 שנים, והיא אידיאלית בימי פוסט-קוביד. המסלול המוביל, “הסכם דם”, מסתיים בפזמון העצוב, חוזר שוב ושוב, “אין לאן ללכת … אין לאן ללכת …”
להלן אוסף פנטסטי של שירים חלקים וקליטים על אובדן ופחד – המוזיקה הקופצנית בדרך כלל מוסיפה קצת תקווה למילים שאחרת יכולות להיות עצובות עד כאב. זהו אלבום נהדר, עם מילים מסובכות, מלאות הפתעות. אל תחמיץ את זה!
דרך עץ כהה על ידי זאב ים
Runner Ups לשבוע: שני EPS
ה- EP החדש של סן סיסקו הוא למעשה ארבעה סינגלים, שבאמצעותם אני רומז על כל ארבעת השירים ראויים בודדים. פופ טוב מאוד מטה מתחת. הנה גם הסרטון לעור, החביב האישי שלי, אבל הסרטונים ל”פגמים “ו”סיבות” קלים גם הם.
כמו כן, מאוד אהבתי את ה- EP החדש של ג’ק הארלו. זה מקבל קצת אותו-י, אבל יש כאן כמה רצועות טובות.